בלוג | 27 באוקטובר 2017 | 0 תגובות

האישה שיכולה לעשות מהפכה

ח"כ יפעת שאשא-ביטון יכולה להשתמש בכוח שבידיה בכדי לעשות היסטוריה ולהפסיק את ההתעללות הממסדית ברבבות ילדים.

גיל רונן

צילום ח"כ שאשא-ביטון: אסף בר-שי

ח"כ יפעת שאשא-ביטון (כולנו) היא יו"ר הוועדה לזכויות הילד בכנסת, בתקופה בה זכויותיהם של ילדי ישראל נרמסות ברגל גסה ע"י ממסד ניאו-מרקסיסטי שדוגל בפירוק התא המשפחתי ("המקום הכי פחות בטוח לילדים", כדברי ח"כ מרב מיכאלי מהמחנה הציוני).

היא יכולה להשתמש בכוח שבידיה בכדי לעשות מהלך היסטורי ולהפסיק את ההתעללות הממסדית המרושעת ברבבות ילדים ובאבותיהם, שבסך הכל מבקשים את הזכות לאהוב, לגדול ולגדל, לחבק ולנשק, לחנך ולהיות מחונכים, להתבגר ולהזדקן יחדיו במסגרת של משפחה.

הוועדה בראשות ח"כ שאשא-ביטון התכנסה השבוע בכדי לדון בתופעת הניכור ההורי – כפי שמכונה ניכורם של ילדים מאחד ההורים שלהם, על ידי הורה אחר. אולם כפי שאחד האבות זעק בגרון ניחר במהלך הדיון, מדובר כאן בניכור ממסדי, ולא רק בניכור הורי. המוסדות עצמם הם אלה שמנתקים את הילדים מאבותיהם, בעזרת כוחות משטרה, פסיקות משפטיות ותסקירים של עובדות סוציאליות מוטות, שחונכו על תאוריות שנאה ב"חוגי המגדר" השקריים.

נקיטת מהלך מהפכני אל מול המוסדות הללו, שאמורים בכלל לסייע לאזרחים, אך התגייסו נגדם, דורשת הרבה אומץ. אומר יותר מכך: זה דורש תחושת שליחות של ממש. משום שח"כ שאשא-ביטון לא יצרה את הוועדה לזכויות הילד. הוועדה נוצרה ע"י ח"כ-דאז תמר גוז'נסקי הקומוניסטית, לפני 22 שנים, וביחד עם הוועדה לקידום מעמד האישה, שנוסדה שלוש שנים קודם לכן ע"י נעמי חזן (מרצ / הקרן החדשה לישראל), היא מהווה בסיס כוח מסורתי של ממסד משולב של ארגוני העובדות הסוציאליות וארגוני נשים בלתי-נבחרים שבשליטת השמאל הקיצוני.

הממסד הזה מתנגד למשפחות הגרעיניות. הוא קורא להן "פטריארכיה". אנחנו קוראים להן "משפחות אבא ואמא".

דיקטטורות בסגנון המרקסיסטי לא אוהבות משפחות אבא ואמא. משפחת אבא ואמא מתפקדת היא יחידה עצמאית מאוד, עם פוטנציאל גבוה מאוד לאושר. היא משפחה שמנחילה את המסורת והערכים של אבותיה לדור הבא. הדיקטטורה רוצה אזרחים מלנכוליים ותלותיים, שאוכלים מכף ידה. אזרחים שאין להם עבר ואין להם עתיד. לכן חשוב לה להשפיל את האבות, וליצור תלות ישירה של הנשים בארגוניה ובסוכנותיה.

טעיתי

לקראת הישיבה שהתכנסה שלשום (שלישי) פרסמתי כאן מאמר שנזף בח"כ שאשא-ביטון על כך שלא הזמינה לדיון נציגים של ארגוני אבות, ושל ארגונים הדוגלים בחיזוק התא המשפחתי.

טעיתי. נכחתי בדיון, ביחד עם נציגי ארגוני אבות גרושים, וראיתי שח"כ שאשא-ביטון מודעת היטב למצוקתם של האבות ושל הילדים שכל כך זקוקים להם. היא יודעת שיש הטייה מערכתית מגדרית. היא אמרה זאת מפורשות, לא פעם ולא פעמיים. היא הביעה התרגשות של ממש כאשר העובדת הסוציאלית הארצית לסדרי דין – האחראית על מערך העו"ס שמטפלות במשברי גירושין – אמרה שאכן קיימת הכרה של הממסד בצורך בשינוי עומק, וכי הדבר מתרחש לאט.

התנצלתי בפני ח"כ שאשא-ביטון בדיון עצמו, לאחר שהתברר לי שעשיתי לה עוול.

היא סיפרה, בדיון, שהמערכת מעדיפה לשלוח ילדי גירושין למשפחות אמנה, ולא לגדול אצל האבא האוהב שלהם, שרוצה לגדל אותם. דבר מזעזע ומחליא.

היא סיפרה שילדים שסובלים מהתעללות אצל אמא, יושארו בחזקתה של המתעללת, אך מי שנפגעים מאבא מורחקים ממנו.

היא דיברה מפורשות על הצורך במהפכה. היא ניסתה לטפטף לממסד הפמיניסטי שמקיף אותה מכל עבר, במשרדי הממשלה, שיש צורך בשינוי. אבל היא עשתה זאת בעדינות. היו דברים שאף החליטה שלא להכניס לפרוטוקול, בכדי לא להיתפס כמי שמפעילה לחץ בוטה מדי.

ללכת עד הסוף

פה אנו חולקים עליה. דווקא בגלל שהיא אישה חכמה שיודעת מה קורה, ובגלל שהיא מבינה את גודל הקלקול, ובגלל שהיא פועלת מאחורי הקלעים למען ילדים שזקוקים לאבות שלהם – חובה על ח"כ שאשא-ביטון להוריד את הכפפות וללכת עד הסוף עם המהפכה. דיבורים לא יועילו כאן. הממסד יאמר לה מילים טובות ויחכה עד סוף הקדנציה שלה. ח"כים באים והולכים. הממסד נשאר לעד.

הישיבה שלשום ארכה יותר משלוש שעות – יותר מפי שתיים מהנהוג בוועדות הכנסת. ואנחנו אומרים לח"כ שאשא-ביטון – המתחילה במהפכה, אומרים לה להשלימה. וזה אומר לכנס את הוועדה שלך שבוע אחרי שבוע, במשך חצי שנה או שנה, עד שיעלה עשן לבן. עד שברווחה יפסיקו להעדיף משפחות אומנה על פני אבות ביולוגיים (איזו בושה נוראית!). עד שייפסק כליל השימוש במרכזי קשר נגד אבות נורמטיביים וילדיהם. עד שהאור הירוק שהמשטרה והפרקליטות נתנו לתלונות שקריות של נשים נגד גברים, יהפוך לאור אדום מסנוור.

דווקא אחרי שראיתי שאת יודעת לנהל את הוועדה שבראשותך ביד רמה אך רגישה, ואחרי ששמעתי אותך אומרת בקול רם שיש צורך במהפכה – אני ועוד אלפי אבות וילדים דורשים ממך, מבקשים ממך בכל לשון של בקשה: הביאי את היום הזה, ח"כ שאשא-ביטון.

נכתב על ידי: גיל רונן

גיל רונן, מייסד "הפמיליסטים", יליד 1964. אבא של ארז ותמי, עתונאי, תושב חדרה. הקים ב-1987 את עמותת "אור אדום" שפעילותה הובילה להקמת המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) במשרד המשפטים.

הנושא נגע לליבך? חלוק אותו עם אחרים!

פרסם בפייסבוק פרסם בטוויטר

השאירו תגובה בדף הזה