בלוג | 17 במרץ 2012 | 0 תגובות

דוח שניט הוא רק ההתחלה

מאמר של גיל רונן באתר מעריב-NRG, פורסם 22.1.2012:

קישור למאמר.

החלטת שר המשפטים לאמץ את מסקנות ועדת שניט היא התפתחות היסטורית. יש לה השפעה מיידית על בתי המשפט לענייני משפחה ועל מוסדות הרווחה, הפרקליטות והמשטרה, שם רגילים לראות באבות

מתגרשים מועמדים טבעיים למאסר, ולא מועמדים טבעיים לאבהות על ילדיהם.

בהמלצות הוועדה יש קביעה רשמית וברורה שאומרת: גם אבא הוא הורה אהוב וחשוב. הקשר עם אבא טבעי ומרכזי לא פחות מהקשר עם אמא.

לא רק עצם ההמלצה לבטל את חזקת הגיל הרך חשובה. העובדה שההחלטה התאפשרה בכלל חשובה לא פחות. כי היא מסמנת שאותו כוח מאיים ומעורפל שאנו רגילים לכנותו "ארגוני הנשים" – נחלש ולו במעט, וכבר אינו כל יכול. וזה נותן אומץ לשופטים, וגם לשופטות, לפסוק לפי מצפונם ושיקול דעתם השיפוטי, במקום לנהוג באופן עיוור לפי מה שמכונה במרירות, אצל חלק מעורכי הדין העוסקים בנושא, "עקרון ריצוי האישה".

מי השוביניסט החשוך?

האם החלטת הוועדה תתורגם לחקיקה בעתיד הנראה לעין? זו כבר שאלה אחרת. פעילי זכויות הילדים והאבות שינסו להעביר את החוק בכנסת ימצאו עצמם שוחים בים סוער השורץ ברקודות.

בראש "קדימה" עומדת אישה שאמנם אינה פמיניסטית "אסלית" – אלה מגיעות רק מהשמאל הקיצוני – אבל בשנים האחרונות אימצה בהתלהבות את הפוזה הפמיניסטית. בראש "העבודה" עומדת מנהיגת הפמיניזם המיליטנטי הישראלי, שלי יחימוביץ', ובראש מרצ תעמוד בקרוב תאומתה האידיאולוגית, זהבה גלאון, ושתיהן כצפוי מתנגדות להכרה בחשיבות הקשר של ילדים עם אבותיהם.

יחימוביץ' אף הכריזה כי "שר המשפטים קיבל החלטה חשוכה ושוביניסטית, הפוגעת בראש ובראשונה בילדים, בבטלו בעצם את המשמורת הטבעית על ילדים להורים גרושים בידי אמהותיהם".

נשאלת השאלה, מי השוביניסט החשוך? זה שמדבר על אבות ואמהות במושגים שוויוניים או זו שמכריזה

כי לאמהות יש "משמורת טבעית"? האם לא חונכנו במשך שני דורות כי אין תפקידים "טבעיים" למינים וכי אלה הם בסך הכל פונקציה של חינוך והתניה חברתית? האם בשלב הבא יספרו לנו יחימוביץ' וגלאון שהבית הוא מקומה "הטבעי" של האישה?

ח"כ גלאון קובעת כי אין לבטל את חזקת הגיל הרך כל עוד "הממסד כופה על נשים להינשא ולהתגרש ברבנות שמפלה אותן ומתייחסת אליהן כאל קניין". זה המקום להזכיר כי חזקת הגיל הרך עצמה לקוחה מהרמב"ם. כלומר, הפוליטיקאיות שרואות ביהדות דת חשוכה דווקא אוהבות את "החושך" כשהוא משרת אותן: חיובו הבלעדי של האבא במזונות ילדים, חיוב בעל במזונותיה של אישה סרבנית גט, תשלום כתובה לנשים מתגרשות, חזקת הגיל הרך – על כל המרכיבים הללו בגישה היהודית המסורתית לזכויות וחובות בני הזוג בגירושים, הפמיניסטיות לא חולמות לוותר. כנראה שלפעמים די נחמד להיות "קניין".

המצב אצל הח"כים הגברים לא יותר טוב

לח"כ לבני יש בעיה לצאת נגד ועדת שניט, משום שהיא זו שמינתה את הוועדה, כשעוד היתה שרת משפטים נטולת כל מודעות פמיניסטית. אבל כנראה שלא תהיה לה ברירה, אם היא לא רוצה לאבד את תמיכת הסקטור הפמיניסטי שמעניק לה את מירב כוחה.

המצב אצל הח"כים הגברים לא יותר טוב. היכולת הבלתי מוסברת של הפמיניסטיות המיליטנטיות להריץ קמפיינים אדירים בכל כלי התקשורת במקביל – מוויקי כנפו ועד "הדרת נשים" – צרב את תודעתם של הח"כים ממין זכר, ואלה רועדים מפניהן.

רק בשבוע שעבר ראינו דוגמה למצב העניינים המביך הזה כאשר ח"כ רוחמה אברהם בלילה העבירה בקריאה שניה ושלישית הצעת חוק אכזרית במיוחד, הקובעת למעשה כי אישה המתגרשת מאדם נכה שקיבל זכאות לדיור ציבורי בשל נכותו תהיה רשאית לנשל אותו מדירתו (ולזרוק את הנכה לרחוב) בעת גירושים.

בשידורי ערוץ הכנסת נראו ח"כ דניאל בן-סימון (עבודה) וח"כ יצחק ועקנין (ש"ס) מתחרים ביניהם מי יתחנף יותר לח"כית כשעלתה לבימה להציג את החוק המפואר שלה (אזהרה: הצפייה אינה מומלצת לבעלי לב ציוני גאה).

צריך לזעזע את מייצרי התודעה

חוץ מצדיקה אחת בסדום, ח"כ יוליה שמאלוב-ברקוביץ' (קדימה), קשה לראות ח"כ שיעז לצאת בגלוי נגד הממסד האנטי-גברי. זאת ועוד: הכוח הפמיניסטי-מיליטנטי בכנסת פועל לא רק באמצעות ח"כים אלא גם באמצעות מנהלות הוועדות, אשר חולשות על צוות הפקידות בכל ועדה ומסוגלות למרר את חייו של יו"ר הוועדה.

בעידן שבו כל פקידה יכולה לחסל כל גבר שהיא כפופה לו באמצעות חוק ההטרדה המינית וטלפון אחד לעיתונאית – אף ח"כ אינו חסין. כבר ראיתי יושבי ראש ועדות מושפלים עד עפר על ידי מנהלות ועדות ופקידות אחרות, המחליטות על דעת עצמן לבטל ישיבה חשובה בהתראה קצרה, או נמנעות, ביחד עם פקידותיהן של ח"כים ושרים, מלקבוע תאריך לפגישה חשובה למרות הנחיות מפורשות של הבוסים שלהן.

הניסיון מלמד שאפילו נציגות של מחלקת המידע והמחקר של הכנסת (ממ"מ) מגלות נטייה מדאיגה להציג בדיוני הוועדות נתונים ופרשנות התואמים את האינטרס הפמיניסטי-מיליטנטי. ייתכן אפוא שאם וכאשר יגיעו המלצות ועדת שניט לדיון בכנסת, הח"כים יקבלו מנציגת ממ"מ דיווח מפורט על מחקרים פמיניסטיים שמראים כי ביטול החזקה יפגע בילדים, ומעט מאוד מידע על המחקרים הרבים יותר שמראים את ההיפך.

ועוד לא דיברנו על כך שענייני משפחה בכנסת מטופלים בדרך כלל על ידי הוועדה לקידום מעמד האישה, האנטי-גברית במהותה, ועל ידי הוועדה לזכויות הילד, הכפופה רעיונית לוועדה של הנשים. גם אם תנותב הצעת ביטול חזקת הגיל הרך לוועדת חוק, חוקה ומשפט, קצת קשה לראות את היו"ר, ח"כ דוד רותם, יוצא נגד הממסד הפמיניסטי-מיליטנטי, והלוואי שאתבדה.

במצב העניינים העגום הזה, מי שרוצה לראות שינוי של קבע ביחס הממסד אל הקשר בין ילדים לאבותיהם, צריך להתחיל לחשוב גם במושגים של התארגנות רחבת היקף, ומחאה חכמה שתתנהל גם מול האקדמיה והעיתונות. צריך לזעזע את מייצרי התודעה.

נכתב על ידי: גיל רונן

גיל רונן, מייסד "הפמיליסטים", יליד 1964. אבא של ארז ותמי, עתונאי, תושב חריש. הקים ב-1987 את עמותת "אור אדום" שפעילותה הובילה להקמת המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) במשרד המשפטים.

הנושא נגע לליבך? חלוק אותו עם אחרים!

פרסם בפייסבוק פרסם בטוויטר

השאירו תגובה בדף הזה