ברוכים הבאים | 19 בפברואר 2012 | 5 תגובות

משבר המשפחה

כל מי שחי במדינת ישראל וחשוף לאמצעי התקשורת יודע שהגברים בכלל והאבות בפרט נמצאים תחת מתקפה מתמדת. הפגיעה המערכתית באבות מחלישה אותם כבעלי סמכות בחברה – וביחד איתם, את כלל בעלי תפקידי הסמכות, כולל אמהות – ומערערת את מעמדו ויציבותו של התא המשפחתי הגרעיני. כתוצאה נפגעים כמובן גם נשים וילדים.

ככל שהתא המשפחתי הגרעיני נחלש, החברה הופכת יותר מנוכרת באופיה: יותר נשים מתקשות למצוא בן זוג ולהתחתן, או שהן מתחתנות ולא מצליחות לשמר את הנישואין. כתוצאה רבות מהן מוצאות עצמן לבד, ברבות השנים, ללא משפחה תומכת, והופכות תלויות בסעדי ממשלה ובארגוני הנשים. הרבה גברים אינם מתאימים נפשית לחיי הוללות ריקניים, אך גם אינם מוכנים להפוך להיות הורים מדרגה ב' שניתן בכל רגע ליטול מהם את ילדיהם ולשגר אותם לקושש מזונות על לא עוול בכפם. במקרים רבים, גברים אלה חיים חיי בדידות. הילדים שנולדים לתוך החברה האנטי-משפחתית הזו מבינים משחר ילדותם כי הם אינם אלא נטל, וכי הוריהם לא רואים בגידולם את מטרת חייהם המשותפים.

הביולוגיה של האבותהביולוגיה של האבות -- סרט של ה-BBC

מספר המשפחות המתגרשות בישראל עולה בהתמדה בשנים האחרונות והופך לבעיה חברתית משמעותית בשנות ה-2000. מאידך חלה עלייה במספר משקי הבית הקרויים "חד-הוריים" (שם מכובס שנועד לעודד נשים לבחור בחיי בדידות). אלה מהווים כיום כ-10% מכלל המשפחות, לעומת כ-4% בשנות ה-1970. במשקי הבית החד-הוריים חיים כ-164,000 ילדים עד גיל 17 ועוד כ-95,000 צעירים עד גיל 24.

בראש כ-90% ממשקי הבית החד-הוריים עומדת אישה. מכלל האמהות במשקי הבית החד-הוריים, 71% הן גרושות (או פרודות), 16% רווקות ו-12% אלמנות. יותר מ-3,000 ילדים נולדים מדי שנה לנשים לא נשואות ושיעור הלידות האלה עולה בהתמדה: בין 1980 ל-2001 הוא גדל כמעט פי שלוש.

פעם היה נהוג לקרוא לבתים כאלה "בתים הרוסים". היום קוראים להם בשם יפה אך המציאות קשה:

* ב-38% ממשקי הבית החד-הוריים, ההורה מובטל מעבודה. בשנת 2001 נסמכו כמעט 50,000 משקי בית חד הוריים (כמחצית מסך כל משקי הבית האלה) על קיצבת הבטחת הכנסה של הביטוח הלאומי.

* הסכנה שילדים הגדלים במשקי בית חד-הוריים ינשרו מלימודים, ישתו אלכוהול, ישתמשו בסמים, ייכנסו להריון בלתי רצוי, יברחו מהבית ו/או יסתבכו בפלילים גבוהה פי כמה מאשר אצל ילדים שגדלו עם שני הורים.

* ילדים הגדלים ללא נוכחות קבועה של אביהם חשופים יותר לסכנה של התעללות מינית ושל התעללויות מסוגים אחרים (אלימות, הזנחה, התעללות נפשית). מחקר שנערך בארה"ב קבע כי 49% מההתעללויות בילדים בוצעו במשקי בית חד-הוריים.

* הסיכון שילדים במשקי בית חד-הוריים יסבלו ממחלות נפש ומהפרעות רגשיות והתנהגותיות גדול פי 2 עד 3 מאשר אצל ילדים במשפחות דו-הוריות.

* בקרב ילדים שהתנהגו באלימות בבית הספר, שיעורם של אלה שלא גדלים עם אביהם גבוה פי 11 מאשר שיעורם בקרב ילדים לא-אלימים.

* צעירות שחוו קרבה עם אביהן מצליחות יותר בלימודים, מצטיינות במתמטיקה ובמדעים ומסוגלות לפתח קשר אינטימי ורגשי מתמשך עם בן זוג.

* מחקר שנערך באוניברסיטת הארווארד מצא כי ילדות שחוו ריחוק רגשי מאביהן החלו לקיים יחסי מין בגיל צעיר יותר מילדות שהיו קרובות לאביהן.

הטבלה הופיעה במאמר של ד"ר משה ינובסקי, "הלאמת המשפחה", בירחון "נקודה".

להורדה כמסמך וורד עם הערות שוליים.

רקע:

איך זה קרה?

מצגות:

דמוניזציה של הגברים

מגדר ואנטי-מגדר

נכתב על ידי: גיל רונן

גיל רונן, מייסד "הפמיליסטים", יליד 1964. אבא של ארז ותמי, עתונאי, תושב חריש. הקים ב-1987 את עמותת "אור אדום" שפעילותה הובילה להקמת המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) במשרד המשפטים.

הנושא נגע לליבך? חלוק אותו עם אחרים!

פרסם בפייסבוק פרסם בטוויטר

5 תגובות

סוף סוף מצאתי נקודת הסכמה איתך מר רונן. לצערי הרב מדובר בנושא כאוב מאוד.
הסיבות לפי הבנתי הן:
א. להרגשתי הרבה זוגות מגיעים לנישואין ממש לא מוכנים. בישראל של היום מפנים
רק את החלק הנשי של הזוג להדרכה לפני הנישואין. אצל הגברים המתחתנים לא נותנים
הסברה אלא רק למי שהסכים לכך. דבר זה הוא חמור מפני שבכך גם משדרים לגבר שכל
האחריות על הצלחת הנישואין מוטלת בלעדית על האישה. במצב עניינים כזה לא פלא
שגבר כזה לא נוהג כבוד באשתו. דבר שבעבר היה עובר בשקט. האישה היתה חורקת
שיניים וממשיכה בחיי הנישואין הלא מספקים. היום השתנו פני הדברים וגברים רבים
לא הפנימו את השינוי. ניתן ואפשר להגיע לנישואין טובים ויציבים שהם תנאי
הכרחי לקיום חיי משפחה טובים אילו מראש היו מדריכים את הגברים ללא יוצא
מהכלל לכבד את הנשים שלהן. לא לנסות להשתלט על חייהן לא למדר אותן ממשפחות
המוצא שלהן.
ב. דוגמא אישית גרועה במשפחת המוצא הן של האישה והן של הבעל. חברתי היתה נשואה
לגבר אלים שבהמשך הסתבר שהוא קיבל את אותו דפוס התנהגות כפי שאביו היה נוהג
בו. אימו של הבעל המכה היתה אישה מוכה בעצמה, וזה היה לפני עידן התקינות
הפוליטית אז הנשים היו שותקות וסובלות התעללות מבני זוגן, כל זאת בשביל
שלמות המשפחה. לעיתים נשים כאלה היו משלמות בגופן את מחיר שלמות המשפחה.
היום הפתרון הוא אחר. תמיד הפריע לי שהצד הזה של החיים כמעט ולא לווה
בהתיחסות לגברים המכים. רק לאחרונה החלו להקים קבוצות שהעבירו סדנאות
לגברים מכים שבהן לימדו אותם להתמודד עם כעסים והקנו להם שליטה עצמית.
כל גבר מכה, שעבר סדנא כזו בהצלחה, לא כולם הצליחו, הציל את משפחתו.
אגב, היה לי שכן שימים הסתבר שהוא בעל מכה. הוא שהיה עם פתיל קצר
מאוד הגיב באלימות על כל פרובוקציה של בתו הבכורה. (הוא לא 'הסתפק' באשתו)
לימים כשהגיעו מים עד נפש, החליטה אשתו לעשות סוף למצב הזה. היא הציבה
בפניו אולטימטום: טיפול נפשי או גירושין. הבעל, למרבה המזל נכנע לאולטימטום.
למיטב ידיעתי הזוג הנ"ל עדיין נשוי.
ג. היום למרות המהפכה הפמיניסטית, יש נשים שרואות בבעל כספומט. אכן, יש כאלה,
אבל זה לא אומר שהמסקנה היא להחזיר את האשה לביתה עד שילדיה יגדלו. אדרבה,
מצב זה הוא 'טוב' לנשים שמנצלות את הבעל כספית. בסביבת העבודה שלי כל הנשים
בין שהן בעלות תואר אחד או יותר חשות מחויבות למשפחות שלהן והן אמהות למופת
חוץ ממקרה אחד או שניים כולן נשואות ומנהלות חיי משפחה טובים, ממוצע הלידות
פה הוא 3 ילדים לפחות ויש אחת שהיא אמא ל-5 ילדים (היא בעלת תואר דוקטור)
נשואה שהנחילה לילדיה דוגמא אישית טובה לחיי משפחה. ברצוני להדגיש שגם אותה
גרושה מונעת מילדיה סבל מיותר בכך שהיא מנהלת קשרים חיוביים עם חמותה לשעבר
ואפילו עם בעלה לשעבר. פה גם הבעל הוא שותף.
ד. לכל הסיפור הזה גם לא חסר היבט כלכלי. לא כל הגברים מרוויחים מספיק, ונשים
בהחלט זכאיות וצריכות ליטול חלק בפרנסת המשפחה. במשפחה שיש לה הכנסה מכובדת
היא גם משפחה רגועה יותר ולכן גם מתפקדת יותר. משפחה כזו סיכוייה להתפרק
נמוכים יותר. לגבי גברים שמפריע להם שנשותיהן מרוויחות יותר. יש לפנות
לסעיף א' של תגובתי. כמו כן, יש לי סיבות להאמין שלא היית מציע שנשאיר את
הנשים החרדיות בביתן כל זמן שילדיהן קטנים, כי אז המשפחות הללו יאלצו לחכות
לרווחה כלכלית זמן רב, ולא בטוח שזו תבוא…
ה. במקרה של גירושין יש מקרים רבים של נשים שמסיתות את ילדיהן נגד אביהם וזאת
בשל קוצר הבנה של הנזק שהן גורמות לילדיהן וכן גם בשל רשעות טהורה. הן אינן
מבינות שאת המחיר משלמים בראש וראשונה הילדים שלהן, כן גם הגברים. אבל,
לא זו היתה הסיבה לרצח האחרון של ילדים בידי אביהם.

אם אכן, טובת המשפחה ובראש וראשונה טובת הילדים עומדים על הפרק צריך לראות
את הדברים מפרספקטיבה רחבה יותר ולא להטיל אחריות בלעדית על התקינות הפוליטית.
גברים ונשים בואו ניקח אחריות משותפת, בואו ננהל דו שיח ולא מלחמה, כי המטרה
היא משותפת.

יפה פמיניסטית לא מתנצלת

8/12/2010

והערה נוספת יש ביננו הסכמה רק בדבר אחד. העליה בכמות הגירושים יכולה להיות בין
היתר בשל פמיניזם. כיצד? ובכן, נשים כיום אינן מוכנות להיות שק החבטות של בעלים
מכים. והיום אם לאישה לא טוב במערכת הזוגית היא תעשה הכל כדי להשתחרר ממנה.
ולגבי הנושא ש"לכבודו התכנסנו" – טובת הילד, במקרה כזה טובת הילד מחייבת גירושים
ברוב המיקרים. מה זאת אומרת ברוב המיקרים. אם הבעל מוכן להשתתף בסדנא לשליטה
בכעסים, כמובן שזה עדיף ולא גירושים. יש לעשות הכל, לא כולל סכנת נפשות, כדי שזה
יצליח. כי המערכת הזוגית טובה לילד ברוב המיקרים אך לא בכולם.

השם שלך

8/12/2010

על הפארסה הנוראה הזאת –
http://www.youtube.com/watch?v=trkjcrt-wO0

משמרות הוגנת

1/27/2011

אין פלא בריבוי גברים שנהיו הומואים או רווקים מושבעים וכו,

יש דבר שנקרא צדק טיבעי

הפמניזם זה דימיון מהול בחלום – רק שהטבע והמציאות חזקים יותר מכל ,

לא ירחק היום שגברים לא יתחתנו בכלל כי יבינו שהם יופעו מיד על הגרף

והיו אסירי עולם – רק בפרך

והיום כאשר אתה גבר – אתה ממלא עבריין בפוטנציל על הפמניזם – ואתה רק מועד

לרולטה הרוסית

מרוב כאב – לא יודע אם לבכות או לצחוק אבל המציאות לא משקרת

אלי

3/5/2012

גם אני כמוך בוכה על ריבוי המשפחות ההרוסות וגם אני רואה את ארגוני הפמיניזם כאחראים לחלק מהטרנד הזה. אולם לדעתי דרוש הכנה וליווי ממשלתי לצעד הקשה והסבוך הזה ששמו נישואין. לא מספיק שקיימים ארגוני רווחה למקרים הקשים, צריך מראש לזהות את הבעיות שעלולות להתפתח, צריך שמישהו מקצועי יראיין כל זוג (לא מספיק הדרכה חפוזה ברבנות) ויבחין בנישואין בעלי "סיכון גבוה" כדי להיות עם היד על הדופק מראש. כמו כן חייבים זוג עם ילדים ועם בעיות לעבור סדנאות רבים ומגוונים לפני שמפרקים בית. לא ייתכן שבני זוג יקומו בבוקר אחרי מריבה ויחליטו לפרק חבילה, התהליך מחייב מתינות ומחשבה רבה

יואל

5/14/2012

השאירו תגובה בדף הזה