מה זה פמיליזם?

המושג פמיליזם בא מהמילה "family", משפחה. הפמיליזם הוא האמונה שהמשפחה הגרעינית היא אבן היסוד של החברה האנושית וכי יש לטפח יחידה זו ולחזק אותה. משפחה גרעינית פירושה מבחינתנו אבא, אמא וילדים. בגירסתה המורחבת היא כוללת כמובן גם סבים, דודים ובני דוד.

כפמיליסטים אנו מאמינים בקדושת קשר הנישואין בין גבר ואשה. אנו סבורים שיש לחנך בנים ובנות באופן

שיזרום עם הנטיות המיניות הטבעיות שלהם, שמובילות ממילא ליצירת קשר-חיים עם בן/בת המין השני וגידול ילדים. אנו חושבים שיש לחנך ילדים וילדות לשאוף להתחתן ולעשות ילדים ולחיות יחד לנצח נצחים.

בקשר הנישואין המסורתי ישנה חלוקת תפקידים התואמת את האופי, הנטיות והאינסטינקטים של בני שני המינים. איננו רוצים להמשיך בניסוי החברתי ה"פמיניסטי" המנסה – באמצעות "חינוך מחדש" מגיל צעיר – לשכנע נשים לוותר על זהותן הטבעית ולהתחרות בגברים.

– אנו דוחים בשאט נפש את הרעיון שנישואין יכולים להיות עניין זמני לצורך יצירת ילדים, שמייד אחריו מושלך האב מהבית והופך לספּק-כסף הזוכה לראות את ילדיו-הוא במשורה ונשלט ע”י מנגנון אכיפה דרקוני הסר למרוּת האשה.

– אנו מתנגדים לתעמולה וחקיקה אשר נועדו להרעיל את היחסים בין המינים ולהשתית אותם על חשדנות ותחרות.

– אנו מתנגדים לניסיון המתמשך ליצור "גבר חדש" נשי יותר ו”אשה חדשה” גברית יותר. אנו רוצים שנשים תהיינה נשיות ושגברים יהיו גבריים, אם רק ניתן.

– אנו מתנגדים למנגנון תלונות השווא וצווי ההרחקה המופעל נגד אבות מתגרשים, שהוקם על סמך נתוני שקר שיוצאים מהאקדמיה ה"פמיניסטית". אנו פועלים עם אנשי אקדמיה מצפוניים לחשוף את נתוני האמת ואת האופן בו הממסד ה"פמיניסטי" מפעיל טרור על אנשי אקדמיה ליישר קו עם צרכי התעמולה שלו.

– אנו מבינים שהכורח הכלכלי מחייב לעתים נשים לעבוד, וכי יש נשים שמעדיפות לעבוד גם מסיבות אחרות, אך איננו חושבים שהממשלה, מוסדות החברה ומעצבי התרבות צריכים להתגייס בכדי לדחוף נשים לעבוד מחוץ לבית.

– אנו סבורים שלאזרחים ישנן חובות כלפי החברה – כמו למשל השירות הצבאי הקרבי, עבור אותם גברים שהצבא מכוון לכך – וכי מימוש עצמי אינו ערך עליון ויחיד.

– אנו סבורים שטיפוח בתים חמים ויציבים וחינוך ילדים בריאים בתוכם הם אינטרסים עליונים של החברה.

– איננו חושבים שחברה צריכה לרדוף הומוסקסואלים אך גם איננו סבורים שהתרבות צריכה לאמץ את ההומוסקסואליות כדגל ולהכריח את הציבור הכללי להגות בנושא יומם וליל.

– אנו כואבים את משבר המשפחה המתמשך אשר בא לביטוי באחוזי גירושין גדלים והולכים, ובחוסר יכולת של נשים וגברים להתחבר זה אל זו ולקיים קשר לאורך זמן.

– אנו כואבים את אובדן הסמכות של אבות ואמהות וכל יתר נציגי הסמכות בחברה.

– אנו זועקים את זעקתם של ילדים אשר גדלים כ"ילדי מפתח" אבודים ואינם זוכים לחום הורי מחנך וחיוני משום ששני הוריהם עסוקים במסלולי "מימוש עצמי" קרייריסטיים.

– אנו תומכים באימוץ מסקנות ועדות שניט ושיפמן לשיוויון והגינות בהסדרי הורות ומזונות, משום שאחרי 40 שנה בהן החברה אימצה את רעיון השוויון רק כשהוא פעל לטובת הנשים, חייבים להעניק את השוויון הזה גם לגברים. את הנימוקים לכך הבאנו כאן.

האם אנחנו שובניסטים?